הַשִּׁיר הַנָּכוֹן
גליה שושני וורד עצמון
פרק 2
שיר ללא שם, אוה קילפי

איך ממשיכים בשגרת החיים בצד הדאגה והכאב

דיברנו על הבו זמניות של החיים בתקופה הזאת. איך ממשיכים בשגרת החיים בצד הדאגה והכאב, על החוויה האנושית הנצחית של שירה כשהיא טובה, ועל הכיסופים, לשובן ולשובם, עכשיו.

האנשים מתים. הוצאת הכלבים לטיול נמשכת. אני משתתפת בצער.  פתרונות אין. אמיתות יש הרבה. ההתרסה נוצרת דווקא כשאינך יכולה להרשות לעצמך.  הזמיר מזמר. השעה היא אפס. כמה אני נכספת. זה חלק מהעניין.
מתוך הספר הפרפר חוצה את הכביש, בהוצאת כרמל
הניוזלטר של פואטיקארד

שירה והשראה ישירות לתיבת המייל

בערך פעם בחודש אנחנו שולחות לחברים ולחברות שלנו מייל מלא בהשראה, עם טקסט ספרותי שנגע בנו. אנחנו מעדכנות על הפרקים החדשים שעלו לפודקאסט, על פוסטים חדשים בבלוג או רעיונות לשימוש בקלפים. רוצה להצטרף?

אנחנו מבטיחות לשמור היטב על הפרטים שלך, ולא לשלוח ספאם :-)
תודה על ההרשמה! נתראה בתיבת המייל :-)
אוי, משהו השתבש, אפשר לנסות שוב?