על חלומות, שורשים וזכרונות, על החיבור לבית, למשפחה, לאדמה

שיר ברכה לחתונה שנקרא בצוק העיתים כשיר תפילה, עורר מחשבות על החומרים שמהם עשויה השירה, והחזיר לורד טעמי ילדות של פירות שנקטפים מהעץ בחצר.

‍

להאזנה

בַּחֲצֵרֵנוּ עֵץ חַיִים יִפְרַח וְרִמוֹנִים וּפַעֲמוֹנֵי הַכֶּסֶף. הַשַׁעַר לוֹ תָמִיד נִפְתַח וְלֹא יִירָא אִישׁ אֵלָיו לָגֶשֶׁת. הַשֶׁמֶשׁ בַּעֲנָפָיו יָאִיר בְּמוֹעֲדָיו יְבֹרַךְ גֶשֶׁם וִירֹק-עַד סְבִיבָיו הַדֶשֶׁא. לַיְלָה בּוֹ חֲלוֹם יִשְׂגֶה וְלַבֹּקֶר יַבְשִׁיל הַפֵּשֶׁר. בַּחֲצֵרֵנוּ עֵץ חַיִים יִפְרַח. שֶׁכָּךְ חָלַמְתְ, שֶׁכָּךְ. tnhyr dkcug

הניוזלטר של פואטיקארד

שירה והשראה ישירות לתיבת המייל

בערך פעם בחודש אנחנו שולחות לחברים ולחברות שלנו מייל מלא בהשראה, עם טקסט ספרותי שנגע בנו. אנחנו מעדכנות על הפרקים החדשים שעלו לפודקאסט, על פוסטים חדשים בבלוג או רעיונות לשימוש בקלפים. רוצה להצטרף?

תודה על ההרשמה! נתראה בתיבת המייל :-)

אוי, משהו השתבש, אפשר לנסות שוב?